אהבה היא יותר עבה מלשכוח] / א.א. קאמינגס]
תרגום שלי.
אהבה היא יותר סמיכה-יותר מלשכוח
יותר דלילה-יותר מלזכור
יותר לעתים רחוקות מאשר שגל הוא רטוב
יותר שכיחה מאשר להכשל
היא הכי מטורפת וירחית
ובכדי שתהיה לא-תהיה
יותר מכל הים אשר רק
עמוק יותר מן הים
אהבה היא פחות תמיד מאשר לְנַצֵּחַ
פחות אף פעם לא מאשר חיה
פחות גדולה מאשר הפחות בהתחלה
יותר קטנה-יותר מאשר סליחה
אהבה היא הכי שפויה ושמשית
ויותר איננה יכולה למות
מאשר כל השמיים אשר רק
גבוהים יותר מן השמיים
[3]
מבעד ליער זכוכית
על שולחן עץ ישן
ניתן להבחין בדמותה
של אישה מרצדת
מדברת על ראש ממשלה
או מחירים של דלק
וחלק מהדברים נתלים
על ענפי אלכוהול
והכל נעשה מטושטש
והוא שונא אותה
ומותה מזדחל בין
העצים והענפים
החשופים.
[2]
הוא יושב בבית
קפה חשוך באחר
צהריי אוגוסוט לח
בוהה בחביתה עצובה
וחווה מחדש טירוף
של פעם ומכוניתו
חונה בחוץ והידיעה
מרגיעה אותו ברגע.
אני נהנה לדמיין
אותם במצבים מעוררי
רחמים כי זה
עוזר להם להדמות
לבני אדם אמיתיים.
[1]
מניין הגיע החיוך המאיים
שלה פתאום מבליח מבהיל–
תיכף היא תתחיל לצחוק
והוא יבדוק אם יש דבר
מה על פניו או שמא
שכח לרכוס את מכנסיו.
מובן שהיא צוחקת עליו.
שקט
לאחר שהחובשים נעלמים,
לאחר שהשוטרים מסיימים
את מטר השאלות
ואחרונת הניידות מתרחקות,
אתה נשאר לבד עם אישה שבורה
ושלולית דם על רצפה,
מטלית לחה בידך הרועדת
והמון, המון שקט.
ישראל
ישראל אני גר בך שלושים שנה.
ישראל אני זוכר פורים עם תחפושות של חיילים.
ישראל עם צפירות וצריך לעמוד בשקט ולא לזוז ולהיות רציניים.
ישראל עם אבל לאומי ובסופו זיקוקים.
ישראל עם דבש וחלב.
ישראל עם תחושת עליונות ורגשי נחיתות ותחושת עליונות.
ישראל עם שש מיליון סיבות.
ישראל עם סרטים ארוטיים בערוץ הגרמני.
ישראל עם ספרים עתיקים.
ישראל עם אינסוף חדשות ועיתונים.
ישראל עם מדבר ופיסת הר מושלגת.
ישראל עם כאב.
ישראל עם חום יולי-אוגוסט.
ישראל עם דגל חשוב.
ישראל עם בגוב האריות.
ישראל עם האיום הקיומי
ישראל עם הסיסמאות והמילים היקרות.
ישראל עם הלהקות הצבאיות.
ישראל עם מעגלי הורה בלבן ופרחים זמניים.
ישראל עם מצעדי הגאווה בירושלים.
ישראל אני זוכר את אמי: כשתגדל לא תלך לצבא.
ישראל אני זוכר את הצבא.
ישראל עם המספר האישי שמקועקע במוחי.
ישראל אני עדיין זוכר לפרק ולהרכיב אם-16 בפחות מדקה.
ישראל אני זוכר ילדים בני ארבע בעופרה שפרקו והרכיבו מהר ממני.
ישראל עם דוכני פלאפל מול מסעדות של סושי.
ישראל עם בתים של חרושת כנסת קפה חולים וספרים.
ישראל עם אמריקניזציה ואיסלמיזציה ועיברותיזציה והלוצינציה.
ישראל אני זוכר שעם הכסף שנתת לי על שהגנתי על ילדייך ברחתי למזרח וזרחתי.
ישראל המוקפת והמותקפת.
ישראל אני זוכר אותך תוקפת.
ישראל עם חדרים ממוגנים וכלי רכב ממוגנים ופרחים ממוגנים.
ישראל עם מסיכות גז לכל אזרח
ישראל מתווכחת מיהו אזרח.
ישראל אני זוכר את הטילים בטלוויזיה ואיך קינאתי בחבריי שלא הלכו לבית הספר.
ישראל אני זוכר שלא רציתי לחזור לישראל בלי.
ישראל אני אוהב לכתוב עלייך ושונא לכתוב אותך.
ישראל עם נשיות מטעה.
ישראל עם גבריות בוטה.
ישראל עם אל תדאגי, דינה—יבוא לך.
ישראל עם קאפ אוף קופי, פאק אוף טי.
ישראל עם זיונים וחדירות ותקיעות וטחינות.
ישראל אני זוכר את הזיון הראשון שלי ואיך חודשיים אחר כך כבר קראו לי חייל.
ישראל אני זוכר שכשגדלתי בך תירס לא היה עניין של מה בכך.
ישראל עם השמחה על שגדלתי בך.
ישראל עם הבושה על שגדלתי בך.
ישראל עם התירוץ על שגדלתי בך.
ישראל עם המציאות שגדלתי בך.
ישראל עם אלפי אנשים ממריאים בשמחה.
ישראל עם אלפי אנשים מוחאים כף בנחיתה.
ישראל עם בלי אפשרות לברוח.
ישראל עם חוקים ומאגרים.
ישראל עם תעודות וטביעת אצבעות.
ישראל עם שתי ידיים ימניות ושתי רגליים שמאליות.
ישראל מתי הייתה הפעם האחרונה שבאמת דיברנו?
ישראל אני מבקש סליחה על שלא אסלח לך.
ישראל אני לא יודע מה נהיה ממך.
ישראל אני לא יודע מה יהיה איתך—
ישראל.
רפורמה
זקנה מזיעה על מקל, מתנשפת
בכביש, כפופה, שואלת
איזה אוטובוס יביאה לרכבת.
פעם זה היה קו 20, היא אומרת.
עכשיו אני לא יודעת, רועדת
וממשיכה ללכת.
תסכול
פעם כתבתי במחברת את השורה
סטודנט מאמץ כלב נחייה—מפחד מרגע הפרידה—מנקר עיניו.
וסגרתי את המחברת
ופתחתי את המחברת
לאחר חודש בערך אבל
המשפט עדיין היה שם
ולא יצא ממנו שום דבר
בכלל.
פקק
אני לא מסוגל לחשוב כי הכל תהום
מלאה טמטום אינסופי
של פקק תנועה רגיל
באלנבי בארבע אחר הצהריים
כשאנו זוחלים בשלולית
בטון לוהט נוזלי
בעבור כריך
לאחר יום שלם של אגרות חוב
מניות עליות ירידות
ואנשים שכל סיבת קיומם
היא אי קיומם
של אחרים.
ערוץ 2, רביעי, 20:13
אני יודעת מה לתת להם.
חוויה לדמיון שלהם.
אחד את השני.
כשיניב יהיה גדול הוא רוצה להיות רופא
יעל רוצה להיות בלרינה
עידו לא יודע מה הוא רוצה להיות
היסטוריה למשך שלוש שנים.
שלושה ספרים בתשעים ותשעה שקלים.
חודש מתנה.
את לא חייבת להפרד מהסלט שלך
בחמישה מתוך שבעה יעדים שנבדקו
וללא חומרים משמרים.
חלום
בעוד חודשיים ייגמר החורף
במישיגן
והמחירים יתחילו לעלות.
זכותי לקבל פיצוי של מאות אלפי שקלים:
נופש מרגש, בלי להתרושש:
הזדרזו להשוות מחירים.
חולם על רכב חדש?
מחלקים לך לשישים תשלומים?
רוצה להיות הזוכה הבא?
באיזה צבע השטר של מאתיים שקלים?
הפתרון המושלם לחיי מין טובים וממושכים;
(השיטה המתאימה ביותר גם לסוכרתיים)
ללא כדורים, ללא חבישות, ללא שפשופים—
הארכנו את המבצע על מאות מוצרים.
רוצה להזמין חלום אחר?
